המכתב הראשון

My First Letter

Мое первое письмо

נס גדול

שנה אזרחית חדשה

New Year's Eve

S novim Godom!

שלומי עליך שומר

Шломи оберегает тебя

Shlomi is watching you

יום המשפחה

День семей

חג החירות

שנה טובה

רגע מאושר

אתה כאן

כל יום מכתב
בסימן יום השנה לציון ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם

העשירי בדצמבר, הוא היום בו התקבלה בשנת 1948 באסיפה הכללית של האומות המאוחדות ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם. מטרת ההכרזה הייתה להבטיח את הזכות המלאה של כל אדם באשר הוא, לחיים ולביטחון, לחירות ולשוויון ולכבוד. בעקבות ההכרזה, הוצאו אמנות בין לאומיות, אשר פורטות את המחויבות לשמור ולהגן על זכויות האדם לפרטים. בין האמנות הללו ניתן למצוא את האמנה בדבר מניעה וענישה בגין פשע של השמדת עם, את האמנה, העוסקת במעמדם של פליטים וכיוצ"ב אמנות.

יום זכויות האדם מצוין מידי שנה ברחבי העולם ב – 10 בדצמבר – מתוך מטרה להוקיר ולהנציח את אותה הכרזה אוניברסאלית. מתוך מטרה להעלות את המודעות בקרב האוכלוסייה לזכויות היסוד הטבעיות שיש לכל אדם ואדם מרגע לידתו ועד מותו.

השנה, הוזמן הציבור הרחב להפגין אל מול משרדי הצלב האדום בתל אביב ולתבוע את הענקת הזכויות להן זכאי גלעד שליט, בהתאם לאמנות ז'נבה השלישית בדבר הטיפול בשבויי מלחמה. ההפגנה התקיימה במקביל במספר ערים בעולם. ביניהן: בריסל, פריז וניו – יורק.

הלכתי עם חברה להפגנה. ביום שבו חזו כל החזאים שגשם שוטף יירד, נדמה היה שגם השמים היו לצידו של גלעד. שכן, במהלך ההפגנה, שהחלה בצוהרי היום לא ירדה ולו טיפת גשם אחת. הגשם החל לרדת כשסיימנו לשיר את "התקווה".

מבין כל הדוברים, משכו את תשומת ליבי יותר מכל, דבריו של נתן שרנסקי, (שהורשע באשמות שהתגלו בדיעבד כאשמות שווא, בשנת 1978 בברית המועצות בבגידה, בריגול למען ארה"ב, הסתה ותעמולה אנטי סובייטית ונדון ל – 13 שנות מאסר. שרנסקי שוחרר כעבור תשע שנים בפברואר 1986, בעקבות המאבק לשחרורו בראשות אשתו אביטל, ולחץ דיפלומטי כבד מצד המערב, במהלכו החליטה הכנסת לתבוע את שחרורו).

היום, אמר שרנסקי, בין היתר, שלאחר ששוחרר מן הכלא, פנו אליו אנשים רבים, בארץ ובעולם, שספרו לו, כי בעת שישב בכלא, שלחו לו מכתבים רבים והשתתפו בהפגנות רבות למען שחרורו. "האם קבלת את המכתבים ששלחנו?" שאלו. "האם ידעת על כל ההפגנות שנערכו למען שחרורך?" והוא – לא ידע, כי אף אחד לא סיפר לו על כך באופן רשמי. אף אחד לא יידע אותו על כך או אפשר לו לקרוא על כך. אבל הוא יודע לומר שהרגיש. הרגיש שלא שוכחים אותו, הרגיש שפועלים ועושים למען שחרורו. הוא יודע לומר בוודאות, שלכל המכתבים ולכל ההפגנות הייתה השפעה ישירה על השחרור שלו. מכתבים והפגנות שהפעילו לחץ על הגורמים המתאימים. הוא קורא לכולנו לכתוב למען שחרורו של גלעד לראשי המדינות בעולם. כל יום מכתב. למכתבים הללו יש השפעה של ממש. הוא יודע לומר בוודאות שגם אם גלעד לא מקבל את המכתבים שנכתבים עבורו ו/או למענו, וגם אם הוא לא מודע לכל הפעילות שנעשית למען שחרורו – הוא מרגיש בהם. הוא חזר ואמר בסיום דבריו: "כתבו לו – כל יום מכתב".

כששבתי הביתה, חשבתי על גלעד שיושב בשבי מזה 1,629 ימים. 1,629 ימים, המייצגים 1,629 מכתבים שלא כתבתי. על מנת שלא יהפכו להיות אלה 1,630 מכתבים שלא כתבתי, התיישבתי וכתבתי מכתב. אני קוראת לכם להצטרף אלי ולכתוב.

המילים משנות – המילים הכתובות – משנות

גם המכתבים ישנו