שנה אזרחית חדשה

לשכת הנשיא, רחוב הנשיא 3
ירושלים, 92188
president@president.gov.il
נשיא המדינה, שמעון פרס

01/01/2011

גלעד,
שנת 2010 הסתיימה ושנת 2011 נפתחה ואתה – אתה לא בנמצא.

כולי תקווה שעד ששנת 2011 תסתיים – אתה תהיה פה איתנו.

לעתים, כשאני חושבת עליך, אני חושבת על "הרוזן ממונטה קריסטו". אני לא יודעת אם יצא לך לקרוא את הספר (מאת אלכסנדר דיומא האב) ולראות את הסרט שנעשה על בסיסו, אבל במרכז העלילה, אדמונד דנטס, שלימים יאמץ לעצמו את השם הרוזן ממונטה קריסטו, נכלא באשמת שווא של בגידה וקשירת קשר, במצודת "איף". מקום ללא אלהים מה שנקרא ושוהה שם שנים רבות.

מה שמציל אותו הוא שכנו לתא, שמגיע אליו בטעות, בעודו חופר מנהרה על מנת לברוח מן הכלא, ובמסגרת חפירותיו הוא מגיע אל התא של מונטה קריסטו.

מן הסתם, הרבה יותר קל להם להעביר את הימים כשיש להם את החברה האחד של השני. בהתחלה, מונטה קריסטו משתף אותו שעל מנת להעביר את הימים הוא הגיע למצב שבו הוא ספר את הלבנים שמקיפות את התא שלו. אם זכרוני איננו מטעה אותי הוא גם נתן לכל אחת מהן שם.
הזקן, מלמד את מונטה קריסטו קרוא וכתוב, אומנויות לחימה ושפות.

ביחד הם חופרים את דרכם החוצה, אלא שבשלב מסוים המנהרה שחפרו מתמוטטת על גופו של הזקן שאינו שורד. מונטה קריסטו מנצל את המומנטום, קרי – את הנסיבות ומתחזה להיות גופתו של הזקן בשק שבו עטפו אותו וכך מצליח לעשות את דרכו החוצה.

ולפעמים אני חושבת על הסדרה "נמלטים", כיצד סקופילד חודר לפוקס ריבר לאחר שמורשע בצורה מכוונת מצידו בשוד מזוין ומתוך הכלא מחלץ את אחיו בורוז שהופלל ברצח על לא עוול בכפו.

ובכלל אני חושבת על כל מיני סרטים/סדרות שבמרכזם קורים דברים שהם על פניו בלתי אפשריים, החל ממשימה בלתי אפשרית, עובר לג'יימס בונד וכלה ב -24. ובא לך, ממש בא לך שבמקרה שלך – אולי זה גם יקרה? איזו פעולת חילוץ מפתיעה על בסיס מידע מודיעיני חדש ולפתע יודיעו במבזק חדשות באמצע היום מאמצע שום מקום – גלעד חולץ מהשבי!!! איזה נהדר זה יהיה?

כשאני חושבת עליך, אני באופן טבעי ומתבקש, גם תוהה על התנאים בהם אתה מצוי: האם אתה באור, האם אתה בחושך? האם מתייחסים אליך בצורה אנושית בסיסית והגונה? האם דואגים לצרכיך הגופניים? האם נותנים לך לשתות ולאכול? האם קר לך בחורף? חם לך בקיץ? האם נותנים לך שמיכה? האם מחליפים לך את המצעים? האם כשאתה חולה נותנים לרופא לבדוק אותך? האם מדברים איתך? האם נותנים לך לקרוא משהו? לשמוע מוזיקה? לראות טלוויזיה? אלו הרגלים אמצת על מנת להעביר את הזמן? על מנת להישאר מחובר ליום/תאריך/שנה? מה אתה עושה על מנת לשמור על השפיות? מה נותן לך את הכוח להמשיך? האם יש בך אמונה? האם יש בך תקווה? מה זה אומר להיות בשבי? אינני יודעת. יכולה רק לתהות.

אולי בזכות המכתבים שכולם ישלחו – תזכה לביקור ונקבל קצת תשובות?

יש בי את התקווה ויש בי את האמונה שתחזור.

תהיה חזק גלעד.
מי ייתן ובתחילת שנה הבאה, המכתב שאשלח לך יישא את כתובת ביתך בישראל.
מחן .